התפקיד של טיפול קרינתי אדג'ובנטי במטופלים עם סרטן ריאות מסוג Non- Small cell בשלב IIIי(N2), הינו נושא הנמצא במרכזו של ויכוח רב-שנים. מחד, מחקרים אקראיים אחרונים הדגימו זה מכבר, כי טיפול זה אינו משפר שרידות כוללת/ שרידות ללא התקדמות. עם זאת, ניסויים אלו כללו מעט מאוד מטופלים אשר קיבלו בנוסף טיפול כימותרפי נאו-אדג'ובנטי.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Radiotherapy & Oncology ביקשו החוקרים לבחון את תפקידו של טיפול כימותרפי נאו-אדג'ובנטי במטופלים אלו.
המחקר התבסס על בסיס הנתונים National Cancer Database. כלל נבדקי המחקר אובחנו בין השנים 2004-2017. הקריטריונים להכללה כללו – הסרה מלאה (R0), אבחון פתולוגי, טיפול כימותרפי נאו-אדג'ובנטי רב-תכשירי, מידע בדבר מצב הבלוטות לאחר ניתוח (מצב N2 פרסיסטנטי לעומת ירידה ל-N0/1), קרינה אדג'ובנטית (ברמה של 45 Gy ומעלה לעומת ללא קרינה), וגרסת הדירוג של ה-American Joint Commission on Cancer staging (גרסה 6 לעומת גרסה 7). אלו אשר קיבלו טיפול נאו- אדג'ובנטי קרינתי בכל רמה או לחילופין, אלו אשר קיבלו טיפול אדג'ובנטי של מתחת ל-45 Gy, הוצאו מהמחקר. סך הכל, כלל המחקר 1,855 נבדקים אשר התאימו לקריטריונים אלו. ניתוחי השרידות במחקר זה נעשו בעזרת עקומת Kaplan-Meier ומבחני log- rank ואושררו בעזרת ניתוח להשוואת ציוני היתכנות (propensity-score matching analysis).
תוצאות המחקר הדגימו כי מתקיים הבדל משמעותי בשרידות הכוללת בין מטופלים עם N2 פרסיסטנטי לאחר ניתוח (N=854, שרידות חציונית של 50.7 חודשים) לבין מטופלים עם ירידה בתר-ניתוחית בעירוב הבלוטות (N=1,001, שרידות חציונית של 82.7 חודשים). השימוש בקרינה אדג'ובנטית הודגם כבעל השפעה שלילית אך לא מובהקת בשרידות הכוללת. מאידך, באחת העוקבות (עוקבה P), וכפי שעלה הן מהניתוח החד- משתני והן מהניתוח הרב-משתני, נצפה שיפור בשרידות הכוללת (P=0.004 ו-P=0.028, בהתאמה). תוצאות ניתוחי השרידות אושררו בעזרת ניתוח להשוואת ציוני היתכנות (P=0.0347).
מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי זה עולה כי טיפול קרינתי אדג'ובנטי יתכן והינו בעל תפקיד במטופלים עם סרטן בדרגה N2 פרסיסטנטי ולאחר טיפול נאו-אדג'ובנטי כימותרפי. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי המשך בנושא.
מקור:
תגובות אחרונות