מטרת המחקר היתה לקבוע את משטר הטיפול המועדף עבור משלב של וינקריסטין, אירינוטקאן וטמוזולומיד (Vincristine, Irinotecan, Temozolomide - VIT) לטיפול בסרקומה ע"ש יואינג, חוזרנית או עמידה לטיפול.
עוד בעניין דומה
למחקר גייסו מטופלים עם הישנות או עמידות של סרקומה ע"ש יואינג. המטופלים הוקצו אקראית, ביחס של 1:1 לתכנית טיפולים קצרה [d x 5] (אירינוטקאן במינון של 50 מ"ג/מ2/יום בימים 1-5, וינקריסטין במינון של 1.4 מ"ג/מ2 ביום 1) או ארוכה [d x 5x2] (אירונוטקאן במינון של 20 מ"ג/מ2/יום בימים 1-5 ו-8-12, וינקריסטין במינון של 1.4 מ"ג/מ2 בימים 1 ו-8), יחד עם טמוזולומיד (100 מ"ג/מ2/יום בימים 1-5).
הנבדקים טופלו בסבבים של שלושה שבועות בכמות של עד שמונה סבבי טיפול, עד התקדמות המחלה או הופעת רעילות בלתי נסבלת.
התוצא העיקרי שנבדק היה שיעורי התגובה האובייקטיבית כעבור 12 שבועות (Objective Response Rate at 12 weeks - ORR12w). תוצאים שניוניים כללו שרידות ללא התקדמות המחלה (Progression-Free Survival - PFS), שרידות כוללת (Overall Survival - OS) ובטיחות הטיפול.
למחקר גויסו 46 נבדקים עם סרקומה ע"ש יואינג חוזרנית או עמידה לטיפול. הנבדקים הוקצו אקראית למשטרי הטיפול d x 5י(n=24) או d x 5x2י(n=22). משך המעקב החציוני עמד על 10.7 חודשים בקבוצת d x 5 ו-8.3 חודשים בקבוצת d x 5x2.
תוצאות המחקר הדגימו כי ORR12w היו נמוכים יותר עבור מטופלים בקבוצת d x 5י(5/24, 20.8%) בהשוואה למטופלים בקבוצת d x 5x2י(12/22, 54.5%; p=0.019). עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק ב-PFS (חציון של 2.3 חודשים עבור קבוצת d x 5 לעומת 4.3 חודשים עבור קבוצת d x 5x2) או OS (חציון של 14.8 חודשים עבור קבוצת d x 5 לעומת 12.8 עבור קבוצת d x 5x2).
מטופלים שקיבלו טיפול על פי תכנית d x 5 דיווחו על יותר תופעות לוואי חמורות (דרגה 3 או 4) בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול לפי תכנית d x 5x2, אשר כללו כאבי בטן/שלשולים ובחילות/הקאות.
מסקנת החוקרים היתה כי תכנית טיפולית ארוכה d x 5x2 עם המשלב VIT הדגימה עדיפות מבחינת יעילות וסבילות בהשוואה לתכנית הטיפול המקוצר עם אותו המשלב, עבור מטופלים עם סרקומה ע"ש יואינג חוזרת או עמידה לטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות