בניסויים מבוקרי הקצאה אקראית שנערכו בעבר נצפו תוצאות מעורבות בנוגע להשפעה של חומצות שומן מסוג אומגה-3 (n-3 FAs) על פרפור פרוזדורים (AF). נכון להיום, לא ברור מהו הקשר בין רמות ה-n-3 FA בדם לבין קצב הלב בחולים עם AF מבוסס.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association, מטרת החוקרים היתה להעריך את הקשרים בין רמות ה-n-3 FA בדם, הכוללות ועל סוגיהן השונים, לבין סוג ה-AF (התקפי לעומת לא-התקפי), קצב הלב (HR) ושונות (variability) ה-HR בחולים עם AF.
לצורך כך, החוקרים אספו מה-SWISS-AFי(Swiss Atrial Fibrillation cohort) 1,969 חולים המאובחנים עם AF אשר נמדדו להם הרמות הכוללות בדם של n‐3 FAs וכן הרמות הפרטניות של eicosapentaenoic acid, docosahexaenoic acid, Docosapentaenoic acid ו-alpha‐linolenic acid.
החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית וליניארית סטנדרטית לצורך התאמת רמות ה-n‐3 FAs הכוללות והפרטניות עם סוג ה-AF, ה-HR ושונות ה-HR של המשתתפים, תוך תיקנון למשתנים מתערבים אפשריים.
מתוצאות החוקרים עולה כי קיים קשר קל בין AF שאינו התקפי (non-paroxysmal) לבין הערך הכולל של n-3 FA (יחס הסיכויים 0.97, רווח בר-סמך של 95% 0.89-1.05) וערך ה- docosahexaenoic acid (יחס הסיכויים 0.93, רווח בר-סמך של 95% 0.82-1.06).
לא נמצא קשר בין שאר ה-n-3 FAs לבין הימצאות של AF שאינו התקפי. באנליזה מרובת משתנים נמצא כי רמות כוללות גבוהות יותר של n-3 FAs (אומדן 0.99, רווח בר-סמך של 95% 0.98-1.00) ושל docosahexaenoic acid (0.99, רווח בר-סמך של 95% 0.97-1.00) נטו להקשר עם HR איטי יותר. כמו כן, נמצא כי Docosapentaenoic acid נקשרה עם אינדקס משולש (triangular index) נמוך יותר של שונות ה-HR (0.94 [רווח בר-סמך של 95% 0.89-0.99]).
החוקרים מסכמים כי אמנם ממצאיהם לא העלו עדות חזקה לקשר בין רמות ה-n-3 FA בדם לבין סוג ה-AF, אך נמצא כי רמות גבוהות של ערך ה-n-3 FA הכולל ושל docosahexaenoic acid עשויות להיות מתואמות עם HR איטי יותר, ורמות ה-Docosapentaenoic acid עשויות להיות מתואמות עם אינדקס משולש נמוך יותר של שונות ה-HR.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות