ההערכה הוויזואלית והטכנולוגיות המסייעות הקיימות לגילוי מלנומה מתמקדות בעיקר בזיהוי שינויים מורפולוגיים ולעתים קרובות דורשות ביופסיות פולשניות לאישור.

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, חוקרים ביקשו לקבוע את היעילות של הדמיה פלואורסצנטית של העור (Skin Fluorescent Imaging), טכנולוגיה חדשנית ולא-פולשנית המאתרת את האינטגרין ‎αvβ3‎ במיקרו-סביבה הגידולית, לצורך הבחנה בין נגעים מלנוציטריים שפירים לבין ממאירים.

בוצע מחקר ולידציה פרוספקטיבי שכלל הערכה של 240 נגעים עוריים פיגמנטריים חשודים קלינית טרם ביצוע ביופסיה. המחקר התקיים בשישה מרכזים אקדמיים וקליניקות קהילתיות בקליפורניה, ביוטה ובאורגון.

לפי תוצאות המחקר, התפלגות הנגעים כללה 99 נגעים (41%) ללא דיספלזיה, 59 נבוסים (25%) עם דיספלזיה בדרגה נמוכה, 51 נבוסים (21%) עם דיספלזיה בדרגה גבוהה, 20 מקרים (8.3%) של מלנומה אין-סיטו ו-11 מלנומות פולשניות (4.6%).

ערכי הסף של ההדמיה הפלואורסצנטית העורית ברמות 5 ו-7 הדגימו רגישות של ‎93%‎ ו-87% וסגוליות של 77% ו-91% בהתאמה, להבחנה בין נגעים ללא דיספלזיה או עם דיספלזיה קלה לבין נגעים עם דיספלזיה בדרגה גבוהה או מלנומה.

שטח העקומה מתחת לעקומת ROCי(receiver operating characteristic) עמד על ‎0.907‎ ‏(רווח בר-סמך 95%: ‏0.864-0.951; ‏P<0.0001). מגבלת המחקר היתה היותו חד-זרועי.

החוקרים מסכמים כי הדמיה פלואורסצנטית של העור הדגימה רגישות וסגוליות גבוהות בזיהוי ההבדל בין נגעים בסיכון נמוך לנגעים בסיכון גבוה. השיטה מהווה גישה מבטיחה לשיפור ההערכה של נגעים פיגמנטריים מחשידים קלינית ולהפחתת ביופסיות שאינן נחוצות.

מקור:

In vivo molecular skin fluorescence imaging for non-invasive assessment of atypical nevi and melanoma: a validation trial. Grossman, Douglas et al. JAAD International, Volume 0, Issue 0

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה