הוכח כי הגברת טיפול של מניעת אנדרוגנים (Androgen deprivation therapy intensification, ADTi) עם מעכבי מסלול קולטני אנדרוגן (androgen receptor pathway inhibitors, ARPI), דוסטקסל או שניהם, משפרת את תוצאי השרידות בחולי סרטן ערמונית גרורתי רגיש להורמונים (metastatic hormone-sensitive prostate cancer, mHSPC). אולם נכון לעכשיו, לסמנים גנומיים של הגידול בתחילת המחקר אין תפקיד בקבלת החלטות קליניות בחולי mHSPC.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Prostate Cancer and Prostatic Diseases, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את השפעתם של סמנים גנומיים על שרידות בחולי סרטן ערמונית גרורתי רגיש להורמונים (mHSPC).
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית שאושרה על ידי IRB. במחקר הוכללו חולים שאובחנו עם mHSPC ועברו אפיון גנומי מקיף מרקמה ראשונית או אתרים גרורתיים וטופלו עם ADTi. שינויים גנומיים עם שכיחות ≥5% הוכללו באנליזה. תוצאות המחקר הדגימו ש-276 חולים היו זכאים והוכללו במחקר.
באנליזה רב-משתנית, TP53 (יחס סיכונים 1.71, רווח בר סמך 95% 1.17-2.49, p = 0.006), RB1 (יחס סיכונים 2.32, רווח בר סמך 95% 1.28-4.18, p = 0.006), PTEN (יחס סיכונים 1.74, רווח בר סמך 95% 1.12-2.7, p = 0.014) ו-BRCA2 (יחס סיכונים 2.64, רווח בר סמך 95% 1.42-4.92, p = 0.003) היו קשורים ל-PFS קצר משמעותית, בעוד ש- TP53 (יחס סיכונים 1.63, רווח בר סמך 95% 1.00-2.64, p = 0.049), RB1 (יחס סיכונים 4.5, רווח בר סמך 95% 2.32-8.70, p < 0.001), ו-PTEN (יחס סיכונים 2.4, רווח בר סמך 95% 1.38-4.2, p = 0.003) היו קשורים לשרידות כללית גרועה משמעותית.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר ממחישים באופן משמעותי את הקשר בין סמנים גנומיים של גידולים בתחילת המחקר לבין שרידות בחולי mHSPC שטופלו עם ADTi. לאחר אימות חיצוני, תוצאות אלו עשויות לסייע בפיתוח מודל ריבוד סיכונים קליני-גנומי, ייעוץ לחולים ופרוגנוזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות